מהי תביעה ליישוב סכסוך?
תביעה ליישוב סכסוך הינה כלי משפטי אשר יכולים להשתמש בו בני זוג הנמצאים בהליך גירושין.
הוא נחשב פחות דורסני, כפי שקורה במקרי גירושין רבים והוא מוסדר בסעיף 258 לתקנות סדר הדין האזרחי:
258כ.(א)בן זוג רשאי להגיש לבית המשפט בקשה ליישוב סכסוך עם בן זוגו להפניה ליחידת הסיוע (להלן — בקשה ליישוב סכסוך).
(ב) בקשה ליישוב סכסוך תוגש לפי טופס 26ב, ויצורף לה טופס 26א מאומת בתצהיר.
(ב1)הוגשה בקשה ליישוב סכסוך, רשאי בית המשפט להפנות את בני הזוג ליחידת הסיוע כאמור בתקנה 258יט או להפנותם, בהסכמתם, לייעוץ או לפישור.
(ג) הגשת בקשה ליישוב סכסוך תיחשב כהגשת תובענה נגד בן הזוג האחר בכל הענינים המפורטים בתקנה 258ז(1) עד(3), ובלבד שהענין נובע מהקשר שביניהם כבני זוג.
(ד) בן זוג שהגיש בקשה ליישוב סכסוך לא יגיש נגד בן זוגו בקשה נוספת ליישוב סכסוך בתוך שנה מיום הגשת הבקשה הקודמת.
258כא. (א) סירב בן הזוג האחר להופיע בפני יחידת הסיוע ונמסרה על כך הודעה בכתב לפי סעיף 5(ג) לחוק או פגה תקופת עיכוב ההליכים, לפי תקנה 258יט(ג), יורה בית המשפט על חידוש ההליכים בפניו;
היתה ההפניה ליחידת הסיוע על פי בקשה ליישוב סכסוך, יורה בית המשפט לבן הזוג שהגיש את הבקשה להגיש כתב תביעה כאמור בתקנה 258ז, בתוך שלושים ימים.
(ב) הוגש לבית המשפט כתב תביעה כאמור יראו אותו כאילו הוגש במועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך; לא הוגש כתב תביעה – תימחק הבקשה.
לאן מגישים את הבקשה?
הבקשה תוגש לבית הדין לענייני משפחה, אך לא ניתן יהיה להגיש אותה לבית הדין הרבני.
שני הצדדים יכולים להגיש את הבקשה, והטיפול יתחיל רק בהסכמתם של שני בני הזוג. מעבר לפרטי הסכסוך שנתגלעו בין בני הזוג, צריכה להיות כוונה לפתור את העניין בדרכי שלום.
מוגש כתב תביעה, שאינו צריך להיות מפורט ככתב תביעה רגיל, וצריך לכלול את תיאור היחסים והקשיים בהם נתקלו בני הזוג.
משלא הוגש כתב תביעה תוך 30 יום, תימחק הבקשה, ויחזור הטיפול למסלול הרגיל.
האם הצדדים מופנים לבית המשפט או ליחידת הסיוע ?
כאמור בס' 258כ.ב(1), ביהמ"ש יפנה את בני הזוג ללשכת הסיוע אשר פועלת בשיתוף פעולה עם ביהמ"שׁ לענייני משפחה, שם יקבלו בני הזוג ליווי של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים אשר ינסו לגשר על המחלוקות ולהשכין שלום ביחסיהם.
בזמן זה, מושהים כל ההליכים המתקיימים בתיק ביהמ"ש בעניינם למשך 30 יום.
לכן כל חומר אשר יוגש לביהמ"ש בזמן זה יהיה חסר משמעות.
מה היתרונות והחסרונות של הליך משפטי ליישוב סכסוך?
יתרונות ההליך נובעות בראשונה מכך שעצם מטרתו היא גישור בין בני הזוג, וכן מצמצם גם הליכים משפטיים, חוסך עלויות, בירוקרטיה ועוגמת נפש המלווה להליך מטבעו.
עם זאת, יש לכך השלכות על "מרוץ הסמכויות" שבין בית הדין הרבני- הנוטה לפסיקות נוקשות ושמרניות, לבין בית משפט לענייני משפחה- הידוע בפסיקות ליברליות יותר.
תופעה נפוצה היא הגשת תביעה לישוב סכסוך רק על מנת "לקנות זמן" בהשהיית ההליכים.
כתוצאה מכך נוצרים מצבים בהם צד אחד מגיש תביעה ליישוב סכסוך, ואילו צד אחר מגיש בסמוך לכך תביעה בבית הדין הרבני, כך שנוצרות שתי תביעות סותרות.
בבג"צ 6919/07 פלונית נ' בית הדין הרבני, קבע בית המשפט בהרכב של שבעה שופטים, כי בקשה שלא הוגשה בתום לב, לא תהיה בעלת תוקף.
החלטה זו מטרתה למנוע שימוש לרעה בהליכי בית המשפט וסיטואציות בהן עומדים בפני ביהמ"ש שני מסלולים, אשר אחד מהם עניינו בקשה להשכין שלום, והשני עניינו, בין היתר, מזונות, רכוש ומשמורות ילדים.
לכן, רק בבקשות שניכר בהן כי רצון בן הזוג הוא גישור, מניעת סכסוכים, ולא עיכוב הליכים, תתקבל הבקשה.
פסיקה רלוונטית לעניין תביעה יישוב סכסוך:
לאור ריבוי התביעות שהוגשו שלא בתום לב, קיימת מגמה בפסיקה בשנים האחרונות, לראות בחומרה רבה שימוש לרעה בהליך זה, מה שיכול להביא את מגיש הבקשה לעמוד מול בית המשפט בעמדה נחותה לאחר שבקשתו לישוב סכסוך תידחה.
כמו כן, בתיק 1-21-9368 א' א' נגד א' ב' בבית הדין האיזורי בירושלים נמתחה גם ביקורת על הפער הגדול שבין הדרישות הדקדקניות בהגשת תביעה רגילה לבין ויתור על כל סממן של תביעה.
זאת, בניסיון ליישוב סכסוך ועל ההפיכה למעין תביעה רטרואקטיבית שלעתים הצד השני כלל לא יודע עליה בזמן המתאים, ושתמנע טיפול של בית הדין הרבני.
העובדה שכל מקרה נבחן לגופו.
כל פסיקה יכולה להיות שונה מקודמתה אף אם המקרים דומים.
מכריעים ביותר אלמנטים כגון שיתוף הפעולה, הצגת העובדות ומענה על שאלות, תוך היוועצות בעורך דין אשר יוכל להתוות את הדרך הראויה ביותר לפעול.
