ירושה על פי דין וירושה על צוואה

חוק הירושה תשכ"ה – 1968 עוסק בפעולה הקניינית הגדולה ביותר שעושה אדם, העברת הנכסים במותו. פעולת ההעברה יכולה להתבצע ב-2 דרכים בלבד:

א. צוואה– כאשר המצווה מכתיב את רצונותיו.

ב. ירושה על פי דין –  היה ואדם לא הותיר צוואה ביום מותו, יחולק רכושו באופן לוגי של מעגלי קרבה.
 

נכסי המנוח מחולקים בהורשה נלקחים מתוך "עזבונו", לכן בראשית הדרך יש לבחון מה מבין כלל נכסיו של המנוח נכנס להגדרה "עיזבון" ואילו נכסים אינם נכנסים להגדרה זו. החשיבות בהבחנה זו גדולה ומשמעותית כיוון שסדר היורשים והזכאים משתנה בהתאם לחלוקה שבין נכסים הכלולים בעיזבון ובין נכסים שאינם כלולים בו.
 מכיוון שאין הגדרה לעיזבון בחוק הירושה, הגדרה זו ע"י נקבעת חוקים חיצוניים לחוק הירושה הקובעים את דרך ההתנהלות עם נכס ביום פטירתו של בעליו ובכך מוצא נכס זה מן העיזבון. יש לשים לב כי למרות שישנם נכסים שאינם כלולים בעיזבון , ניתן להבחין בנכסים שלמוריש בכל מקרה תהיה שליטה עליהם.
 דוגמה לנכסים שאינם בגדר עיזבון ניתן למצוא בנכסים המוגדרים על ידי חוק פיצויי פיטורין (משולמים לשאריו של המנוח), ולפי חוק הגנת הדייר.
דוגמה לנכסים חיצוניים לעיזבון שיש למוריש שליטה עליהם (המוריש קובע למי הם יגיעו בהסכם לטובת צד ג') : חוזה ביטוח, קרנות השתלמות וכד'.
ירושה על פי דין
כאמור לעיל, כל עוד שלא קיימת צוואה, תתבצע חלוקת הרכוש על פי דין, קרי, לפי הסדר הקבוע בחוק הירושה.

מהם מעגלי קרבה?

חוק הירושה קובע "מעגלי קרבה", ככל שהקרבה המשפחתית קרובה יותר קח באופן מתמטי ניתן לחשב את אחוז החלוקה. 
במידה ויורשיו של המנוח הם בן-זוגו וילדיו. בן הזוג יורש %50 והילדים %50.
אדם שבעת מותו לא היה נשוי (גרוש או אלמן) יורשיו הם ילדים בחלקים שווים ביניהם.
כאשר אדם נפטר ולא השאיר אחריו ילדים, יורשים אותו בן זוגו – מחצית מהעיזבון והוריו מחצית מהעיזבון. במקרה שאדם נפטר והותיר אחריו בן זוג ולא הותיר ילדים או הורים יתחלק בן או בת הזוג בעיזבון אם אחריו, או אם אין למנוח אחים, עם אחייניו.

האם ניתן לקבל דמי מזונות מן העיזבון ?

בהחלט כן, אם הנפטר השאיר ילדים או הורים, או בן זוג הזקוקים למזונות ואין חלק ראוי בעיזבון ליורשים, הם זכאים למזונות מן העיזבון.

האם ילד מאומץ יהיה זכאי לחלק השווה לחלקו של ילד ביולוגי ?

כן, אין כל שוני, המצב החוקי כיום אף מאפשר למאומץ לרשת גם את הוריו הביולוגיים וגם את הוריו המאמצים.

מהו תכנון הורשה , ומהם הדרכים לעשות זאת ?

בירושה על פי דין יש לכל יורש אך ורק את אותו חלק שאותו הוא קיבל בכלל נכסי העיזבון. אם יש צוואה שסותרת את העיזבון בחלקו (למשל – צוואה המתייחסת להורשת הדירה בלבד לאחד הילדים), שאר החלקים בעיזבון נחלקים שווה בשווה.
הורשה אינה נחשבת לעסקה, זהו מהלך קנייני, פטור לגמרי ממס. נניח שני בנים שירשו את אביהם בחלקים שווים, הם פטורים ממס. אבל אם הם רוצים לפרק שיתוף או לחלק ביניהם את הרכוש אחרת, מדובר בעסקאות שחייבות במס.

ישנם 3 כלים מרכזיים לתכנון הורשה:

1. ס' 147 ניתוב נכסים אל מחוץ לעיזבון
2. ס' 6 לחוק הירושה מאפשר הסתלקות מהעיזבון, מכולו או מחלקו. פעולת ההסתלקות היא פטורה ממס כי היא חלק מפעולת ההורשה.
3. הסכם חלוקת נכסי העיזבון – חלק מהליך ההורשה הוא הסכם חלוקת נכסי העיזבון. נניח עיזבון האב הוא 2 מיליון דולר. הבנים יכולים לערוך הסכם חלוקה של הפריטים המרכיבים את העיזבון. החוק מאפשר פעולת חלוקה של העיזבון בין היורשים באופן שההסכם והצו הם חלוקת נכסי העיזבון ובגדר זה שזה עדיין לא עסקה. לכאורה החלוקה הזו גם צריכה להיות שווה בשווה, אבל אפשר להתחמק, לדוגמה, אם המורישים מעוניינים לחלק את הרכוש ביחס של  40% – 60%, לכאורה יש כאן עסקה שאינה פטורה כי הראשון נתן לשני  10%. ניתן להתגבר על כך ע"י ביצוע של הסתלקות מהירושה (הפטורה ממס) ולאחר מכן תבוצע חלוקה  בהסכם (שגם היא פטורה ממסן). הפעולה היחידה שאסורה היא הכנסת כסף חיצוני לתחום העיזבון.