כלל ידוע במשפט האזרחי הוא סופיות הדיון, קרי, החשיבות הגדולה בכך שכאשר בית משפט נתן את פסק דין חלוט (שחלפו המועדים לערער אודותיו) הצדדים יכולים להסתמך על כך שלא יהיו בו עוד שינויים.
בדיני המשפחה, המציאות המורכבת בה נמצאים הצדדים להליך ובעיקר לנוכח כך שמציאות זו נמשכת שנים ארוכות עד כדי חיים שלמים, יתכנו מצבים בהם ניתן לשנות פסק דין ולבקש מבית המשפט לבחון מחדש את החלטותיו מן העבר.
התחום העיקרי שבו הצדדים מבקשים לשנות הסכמי גירושין או פסקי דין הינו תחום המזונות.
מהם התנאים לשינוי פסק דין למזונות ?
כב' השופט א.גביזון מפרט תנאים אלה ב תמ"ש (משפחה ב"ש) 61089/07/13 פלוני נגד אלמונית,קטין,קטין,קטין,קטין, דינים משפחה 2014 (131) 502 (10/07/2014):
"ראה לעניין זה פסק דינו של בית המשפט העליון מיום 13/6/94 בע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין לפיו:" כאשר מדובר על מזונות שנקבע בהסכם בין הורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת. יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני הזוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב, אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט. סיכומו של דבר, אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בחוזה בין ההורים, אולם בטרם יוכרע בכך דרוש שיכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיק התערבות במה שהוסכם".
לעניין זה יפים גם דבריו של כבוד השופט פאול שטרק בתמ"ש ( ת"א ) 37701/06 ב.א נ' ב.ש עת סבר כי " לטעמי יש הבדל עצום בין הפחתת מזונות שנקבעו בפסק דין לאחר שמיעת ראיות, לבין מזונות שנקבעו במסגרת מו"מ להסכם גירושין. כאשר מדובר בפסק דין שניתן לאחר שמיעת ראיות, אין ביכולת ביהמ"ש לאזן בדייקנות מספקת תנודות החיים הכלכליים הצפויים והבלתי צפויים של ההורים. לכן , פסה"ד מבוסס בנתונים ובצרכי הקטינים הידועים באותו עת לכל הצדדים עם ניסיון להתחשב בעתיד, מבלי שהשופט מתיימר להיות נביא בישראל.״
יוסף כי, כאשר נקבעים המזונות בהסכם גירושין, היכולת לשנות של סכום המזונות ואת הסכמות הצדדים מורכבת יותר, כיוון שההורים עצמם הסכימו לסכום המזונות במודע ומתוך בחירה חופשית, וההורים מודעים היטב ליסודות רמת החיים שסיפקו לילדיהם..
