ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ לקטין

קיימים מספר מקרים בהם נדרשת הסכמת שני ההורים לצורך ביצוע פעולה הקשורה בקטין, כגון שינוי שם, שינוי מקום מגורים, ביצוע הליך רפואי, קביעת מוסד חינוכי וכיוצ״ב.

אחד המקרים הנפוצים ביותר הוא הסכמת שני ההורים ליציאת הקטין מן הארץ.
מתוך חשש מפני ״חטיפת ילדים״ על ידי אחד ההורים, במקרים רבים מוטל על הקטין צו עיכוב יציאה מן הארץ.

דבר זה מחייב פנייה משותפת של ההורים אל בית המשפט לפני כל טיול ו/או יציאה עם הקטין מחוץ לגבולות המדינה. 

כאשר אין הסכמה בין ההורים:

ההורה שמבקש את יציאת הקטין מהארץ יאלץ לפנות אל בית המשפט לעניני משפחה ולבקש את אישורו לכך.

סגן נשיא בית המשפט לעניני משפחה בנצרת, כבוד השופט זגורי פסק בתמ"ש 13612-06-14, ר.נ נגד ט.ע (פורסם בנבו 13/07/2014) וריכז את הקריטריונים כדלהלן:-

"בבקשות לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ של קטינים לצורך נסיעה לטיול בחו"ל, לתקופה  קצובה, עם אחד ההורים נקבע בעבר,

כי באיזון העקרוני בין זכויות הקטין לצאת את הארץ לבין זכות ההורה הנותר בארץ להבטיח, כי הקטין לא יורחק מישראל לתקופה ארוכה, יש לשקול בשלב ראשון את טובת הקטין באופן עצמאי ונפרד ורק אז יפנה ביהמ"ש לאזן בין טובת הקטין לבין שיקולים אחרים העומדים על הפרק,

וביניהם זכויותיו של ההורה השני.״

השופט זגורי מסכים עם תפיסה זו, ברם הדבר תלוי מאוד בגילאי הקטינים ובטיב הקשר שלהם עם שני ההורים.

לכן לשיטתו האיזון צריך שייעשה על פי בחינה שיפוטית של מספר משתנים, כאשר משקלם ייקבע בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבות המקרה. 

עיקרי הקריטריונים שראוי להתחשב בהם הם: 

א. גיל הקטין; 
ב. זכותו של ההורה הנותר בארץ לממש את הורותו

(בהקשר זה צוין מנגד, בין היתר, כי יציאה של הילדים מן הארץ לתקופה של עד שבועיים-שלושה, גם אם היא פוגעת בזמני שהות של הילדים עם ההורה שנותר בישראל, ההתייחסות השיפוטית לפגיעה זו לא תהיה נוקשה); 
ג. זכות התנועה של ההורה המשמורן; 
ד. טיב הקשר שבין ההורה שנותר בארץ לבין הקטין; 
ה. האם קיימות ראיות או אינדיקציות לניסיון הגירה של האם לחו"ל; 
ו. היסטוריה של יציאות מהארץ של הקטינים והחזרתם; 
ז. האם מדובר בביטול זמני של עיכוב היציאה מן הארץ או על ביטול קבוע; 
ח. השלב הדיוני בו נתבקש צו עיכוב היציאה מן הארץ; 
ט. האם המדינה אליה יוצאים הילדים חתומה על אמנת האג? ; 
י. האם המדינה אליה נוסעים הילדים הינה מדינה מסוכנת? ; 
יא. שיקולים של תום לב; 
יב. שיקולים של מידתיות בקביעת הערבויות, תוך שצוין בין היתר, כי בקביעת הערבויות יש להתחשב בצרכים הרתעתיים וניזקיים/כספיים ולהתחשב ביכולותיו הכלכליות של ההורה היוצא לחו"ל.

עוד נקבע, כי ביטול קבוע של צו עיכוב יציאה מהארץ, לעומת ביטול חד פעמי וזמני, מצריך ערבויות ובטחונות משמעותיות יותר, כמו גם נזילות הביטחונות.

ביהמ"ש יישם קריטריונים אלו לענייננו והורה על ביטול הצו בכפוף לתנאים ולערבויות מרתיעות."

חשוב לזכור:  

הצו שניתן חל על שני הורים כמובן ("כולי עלמא").

הורה שיבקש להוציא את הילד לחו"ל בשנה הבאה למשל, יאלץ להגיש בקשה להסרת צו עיכוב היציאה בשנית.