כשבא ילד לאוויר העולם, זהות אימו ידועה וברורה ובמרבית המקרים, כאשר מדובר בבני זוג הרשומים כנשואים, הליך רישום אבהות הינו הליך שגרתי ופשוט והרישום נעשה כמעט באופן אוטומטי.
רישום במשרד הפנים
כאשר בני הזוג אינם רשומים כנשואים, עליהם לפנות למשרד הפנים בתוך פרק זמן קצוב שמתעדכן מעת לעת, בדרך כלל עד חודש, ולהוכיח בפני משרד הפנים כי בני הזוג מקיימים מערכת יחסים של חיים משותפים, כדי להוכיח זאת מומלץ לבני הזוג להגיש לנציגת משרד הפנים בעת הגשת הבקשה כמה שיותר ראיות המלמדות על קיום אורך חיים משותפים, החל מהתקופה שקדמה להריון ועד ליום הגשת הבקשה.
דוגמאות לראיות אלו ניתן למצוא בחוזה שכירות משותף, תשלום חשבונות משותף ואף בתמונות בהן נצפים בני הזוג יחד בתקופה האמורה
התערבות בית המשפט לענייני משפחה- תביעת אבהות.
בסוגייה זו תדרש התערבותו של בית המשפט כאשר משרד הפנים לא השתכנע בקיום החיים
המשותפים או בכל מקרה בו האב הנטען מסרב להירשם כאב. בית המשפט המוסמך מבחינה עניינית הינו בית המשפט לענייני משפחה, והסמכות המקומית תקבע לפי האמור בתקנה 258ג לתקנות סדר הדין האזרחי .
ככלל, כל עוד לא הוכחה האבהות, לא יהיה ניתן להטיל על האב תשלום מזונות קבע, אך ניתן יהיה לקבוע מזונות זמניים שיהפכו לקבועים אם בסוף הליך האבהות ירשם האב הנטען כאב.
הדרך הבטוחה והיעילה ביותר לקבוע את האבהות הינה באמצעות בדיקה גנטית בכל אחד מהמכונים לביקה גנטית, היתרון של הבדיקה הזו ברור לכל הן ברמת וודאות של למעלה מ 99% , והן בהימענות מניהול הליך הוכחות , יקר ארוך ומתמשך. הבדיקה עצמה פשוטה לביצוע ומסתכמת בבדיקת דם או בלקיחת תאי לחי באמצעות קיסם צמר גפן. החיסרון העיקרי של בדיקה זו נובע מהעלות הגבוהה ,למעלה מ 1000 ש”ח לנבדק.
ממזרות
כאשר יש חשש לממזרות, קרי, האם + האב + האב הנטען יהודים, לא ניתן לבצע בדיקה גנטית שכן טובת הילד גוברת על הצורך בידיעת זהות ההורה, במקרה כזה ההתנהלות בבית המשפט תהיה מול נציגי משרד הרווחה .
אנו מזכירים שבכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עו”ד לפני נקיטת הליך זה, משרדינו ישמח לעמוד לרשותכם גם בעניין כהן זה.
