מזונות ילדים כוללים את כל צרכי מחייתם של הילדים. האב מחוייב לשלם מזונות ילדיו "לפי צרכיהם" ולא מזונות לפי "עושרו". לעומת זאת, חיוביה של האם פחותים ואינם מתייחסים כלל לצרכים ההכרחיים של הילדים.
גובה המזונות נקבע על פי שני צרכים :
1. צרכים הכרחיים – כשמם כן הן, מדובר במכלול הצרכים הקיומיים ואלו כוללים : מזון, הלבשה והנעלה, מקום מגורים ואחזקתו (מדור), צורכי חינוך, צרכים רפואיים ודמי טיפול בילדים.
2. דין צדקה – אלו הם צרכים שהן בבחינת מותרות, אשר יתקבלו רק אם יש ביכולתו הכלכלית של האב לעמוד בהם, לדוגמא : חוגים, רמת חיים, נסיעות לחו"ל, טיולים, מתנות וכדומה.
על פי הדין העברי חובת הצדקה היא של ה"אמיד" כלפי ה"נצרך" עד שימולא "כל מחסורו" בפסיקה תורגמו מושגים אלו כדלהלן : אמיד – כל מי שאינו נצרך (לא צריך להיות עשיר). נצרך – אדם שאין בכוחו הכלכלי לדאוג לצרכיו. כדי מחסורו – בהתאם לרמת החיים בה הורגל.
הוצאות מדור הן כל הוצאות הבית כגון ארנונה, חשמל, כבלים, טלפון, ועד בית ועוד, או שכירות ומשכנתא. האב מחויב לשלם עבור ילד אחד 30% מהוצאות המדור, או 40% לשני ילדים.
מהו סכום המזונות המינימאלי ?
כיום, הסכום המינימאלי שבית המשפט נוהג לפסוק לילד אחד הוא כ 1,300 ₪ כאשר לסכום זה נוספות הוצאות המדור.
האם קיים קשר בין גיל הקטין לחובת האב בתשלום מזונות?
1. עד גיל 6, חבות מזונות מוחלטת על האב, מדין תורה. האב נדרש לשלם את צרכי הילד, ללא תלות ביכולותו הכלכלית.
2. בין הגילים 15-6 ממשיך האב לשאת לבדו בצרכים ההכרחיים, מכח תקנות חכמים ותקנות בית הדין. מעבר לצרכים ההכרחיים, האב והאם בדרך כלל מתחלקים באופן שווה.
3. מגיל 15 ואילך החיוב הוא מדין צדקה בלבד, על פי יחס ההכנסות של האב והאם.
האם קיימת חובת תשלום מזונות גם כאשר הילד מתגייס ?
ככלל כן, חובת המזונות כלפי ילד בן 18-21 היא שליש מסכום המזונות ששולם עד להגיעו לגיל 18.
בית המשפט יראה במזונות אלו מזונות צדקה, קרי, האב יחויב רק אם מצבו הכלכלי יאפשר זאת.
האם יש קשר בין חובת המדור לבין מספר הילדים ?
כן, לפי הפסיקה מתקיים קשר בין מספר הילדים לבין יחס ההשתתפות של האב בתשלום שכר הדירה. כשמדובר בילד אחד – 30% משכר הדירה, שני ילדים – 40%, שלושה ילדים, 50%-60%.
האם ניתן לשנות פסק דין מזונות לאחר שנקבע ע"י בית משפט או בד"ר ?
כן, החיים דינאמיים ומצבם הכלכלי של בני האדם יכול תמיד להשתפר ולהרע, לכן, בנסיבות מיוחדות, מהותיות, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לשנות את הסכם המזונות.
דרך נוספת לשינוי השכם גירושין בו הסכימו ההורים על המזונות היא ע"י הגשת תביעה בשם אחד הילדים מתוך מטרה לשמור על טובת הילד.
מהם מזונות זמניים ?
הליך הגירושים יכול להימשך תקופה ארוכה, לעיתים אף על פני מספר שנים. בתקופה זו, עומדת לאישה הזכות לבקש מזונות זמניים, כסעד זמני, עד אשר יקבע סכום המזונות הקבוע. לצורך כך, די להתבסס על ראיות לכאורה בלבד.
האם ניתן לקבוע מוזנות ילדים בהסכם גירושין ? האם סכום המזונות שנקבע בהסכם גירושין ניתן לשינוי ?
בני זוג הרוצים להימנע מהליך משפטי ארוך ויקר יכולים להגיע להסכם גירושין. הסכם זה יכול לכלול גם את נושא מזונות הילדים. בניגוד לפסק דין בעניין גירושין היפה כלפי כולי עלמא, בהסכם גירושין אנו עוסקים בחוזה המתבסס על גמירות הדעת זה הצדדים לחתימה – האב והאם.
כיוון שהילדים אינם צד להסכם, ניתן להגיש תביעה לשינוי תנאיי המזונות בשם אחד הילדים, מבלי שנדרש להוכיח שינוי מהותי בנסיבות. בניגוד לכך, האב שירצה להפחית מזונות שנקבעו בהסכם יאלץ לעשות זאת ע"י הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, בה יאלץ להוכיח ירידה משמעותית בהכנסותיו.
אם אני מחזיק בילד מחצית מהזמן (משמורת משותפת) אני אשלם מחצית מהמזונות ?
בית המשפט אינו נוטה להתייחס למשמורת משותפת כ"פטור ממחצית המזונות" ונדרשת זהירות רבה לפני החלטה על הפחתת מזונות בשל משמורת משותפת. בפסיקה נקבע כי ניתן להפחית באופן חלקי את סכום המזונות רק לאחר שקלול כלל הנסיבות והגורמים.
אנו מזכירים שבכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עו”ד מומחה לדיני משפחה לפני נקיטת הליך זה, משרדינו ישמח לעמוד לרשותכם גם בעניין כהן זה.
