מזונות מן העיזבון

אמא של הגרוש שלי נפטרה והורישה לו דירה, הוא אינו משלם מזונות לילדים, האם אני יכולה לשים יד על הדירה ?

התשובה לכך היא חיובית, על אף שזכויות וכספים מיורשה אינם נכללים בתוך הרכוש המשותף של בני זוג לפני פרידתם, ניתן לדרוש מבית המשפט ו/או מרשם ההוצאה לפועל, לעקל כספים ו/או זכויות אשר החייב ירש, לא רק בכדי לכסות את חוב מזונות העבר אלא גם את חוב המזונות העתידיים.

האם תצטרך להוכיח כי אכן קיים חשש ממשי שהחייב לא ישלם את מזונות ילדיו העתידיים, בין היתר על בסיס ניסיון העבר.

את המזונות ניתן לקבל בקצבה חודשית או בסכום חד פעמי, כאשר המטרה היא להבטיח את צורכי הקטינים לאורך זמן.

מי רשאי לתבוע את המזונות מן העזבון ?

בן/בת זוג המוריש/ה, ילדי המוריש – עד גיל 18 וילד בעל צרכים מיוחדים (על עוד שהוא סובל מבעיות אלה).

ילד מעל גיל 18 ועד גיל 23, יוכל לקבל מזונות מן העזבון באישור בית המשפט.

הורים אשר יורשים את בנם והוכיחו שנתמכו על ידי המוריש כלכלית לפני מותו.

האב נפטר והשאיר אחריו צוואה לפיה הוא נוריש בית לבנו ואת הכסף להוריו, האם בנו יוכל לתבוע בנוסף לבית גם מזונות מן העזבון ?

בית המשפט יתחשב בקובעו מזונות ב״שווי העיזבון, חלקו של המבקש בעזבון, רמת החיים של המבקש וצרכים שנגרמו עקב המוות, רכושו של המבקש וכיוצ״ב.

האם ניתן לבקש הגדלת מזונות לאחר מותו של האב?

כן, ובלבד שהסיבה לבקשה היא בעובדות חדשות שאין היו ידועות למבקש ואשר נגלו למבקש בתוך שנה מיום פטירתו של המוריש.

האם ניתן לתבוע מזונות מן העיזבון בבית הדין הרבני? 

על פי סעיף 155 לחוק הירושה, בית הדין הדתי שהיה לו שיפוט בענייני המעמד האישי של המוריש מוסמך לתת צו ירושה וצו קיום צוואה ולקבוע זכויות למזונות מן העיזבון. זאת בתנאי, שכל הצדדים הנוגעים בדבר לפי חוק זה הביעו בכתב את הסכמתם לכך. 

לאור לשון החוק, דרושה הסכמה פוזיטיבית לשם הקניית סמכות לבית הדין הדתי. כלומר, די בכך שנוגע בדבר לא הביע הסכמה בכתב, כדי שהסמכות של בית הדין הדתי לא תקום ולא תתגבש כלל ואין צורך בהתנגדות מפורשת. בבג"ץ 4122/02 גרוני נגד בית הדין הרבני הגדול בירושלים פ"ד נז (1) 537 (2002), הוסיף בית המשפט נדבך נוסף וקבע כי צד ה"נוגע בדבר" יכול לטעון לחוסר סמכות של בית הדין הדתי גם לאחר שכבר ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ועל ידי כך לגרום לשלילת סמכותו של בית הדין למפרע. 

חוק הירושה אינו מפרט מיהו "צד הנוגע בדבר" האמור בסעיף 155. אך ברע"א 3154/94 עאסי נ' עאסי פ"ד מט (2) 250 (1995) פסק השופט קדמי כי ה"נוגע בדבר" לצורך סעיף 155 לחוק הירושה הוא "מי שטוען לזכות הנאה 'ישירה' בעזבון כיורש על פי דין או כזוכה על פי צוואה". ולפיכך בנידון דידן שהמבקש הינו אחיו של המנוח, ואין חולק שאין הוא יורש בעזבון אחיו במקרה שלאחיו יש ילדים, ולפיכך אין הוא צד נוגע בדבר זה של הוצאת צו הירושה, אין צריכים את הסכמתו לקבלת סמכות ביה"ד להוצאת צו הירושה. ומשכך ברור שלאחר שניתן צו הירושה אין הוא יכול לגרום שלילת סמכות בית הדין.

לקבלת ייעוץ משפטי

השאירו פרטים ונחזור בהקדם

אולי יעניין אותך גם...

הסכם גירושין

מתי כדאי לבחור בהסכם על פני הליכים משפטיים ארוכים ויקרים?

תביעת אבהות

מתי נדרש לבצע בדיקת אבהות ומתי לא ניתן לבצע בדיקה זו ?

צוואה

מהי צוואה כשרה ומתי ניתן לפסול צוואה?

הפחתת מזונות

האם ניתן להפחית מזונות שנקבעו בפסק דין חלוט? והאם קיים הבדל בין פסק דין למזונות לבין הסכם למזונות?

לקבלת שיחת יעוץ אישית

ללא התחייבות!

או מלאו את הטופס:

פתח שיחה
1
לשיחה מהירה
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי נשמח לעזור בכל בעיה ולענות על כל שאלה...!
Call Now Button